סכרת

סכרת - Diabetes

מרבית הדברים הנאמרים במאמרי זה לקוחים מהבנתי את החיים , הבריאות והמחלה. חלק לא מבוטל מהדברים הנאמרים כאן הן תיאוריות שפותחו על ידי והן נסמכות רק על הגיון צרוף ועל ניסיוני כהומיאופת. אף לא אחד מהדברים שנאמרים כאן לא עבר ניסויים אמפיריים או קליניים כלשהם. כל קורא שיחליט לטפל בעצמו על בסיס הדברים הנאמרים במאמר זה  יעשה כך אך ורק על אחריותו הבלעדית. אין במאמרי זה משום המלצה להפסקת טיפול תרופתי מערבי כלשהו  וכמו כן אין בו משום המלצה של מעבר לטיפול הומיאופתי, נקיטת צעדים כאלה יהיו אך ורק על אחריותו של הקורא המטפל בעצמו. 

 

הסכרת היא "מחלה" מאד נפוצה בעולם המערבי בארה"ב לוקים בה  כ- 15% מכלל האוכלוסיה.  כשאני מדבר על סכרת אינני מתכוון ל'סכרת נעורים' שהיא "מחלה" שונה לחלוטין מהסכרת המוכרת בקרב הציבור הרחב ומכונה בטרמינולוגיה המערבית 'Diabetes Type 2'   או סכרת מסוג 2 . במאמרי זה לא נדון בסכרת נעורים.

 

מה הם תסמיניה של הסכרת ?  מתי אדם מוגדר כחולה בסכרת מסוג 2 ? .... תסמיניה בדרך כלל מתגלים בבדיקות דם רגילות שנעשות עפ"י רוב בצום (  לפחות 12 שעות  ללא מזון ). בכול מקרה כזה שבו רמת הסוכר ( גלוקוז ) בדם עולה על  120mg/dl  נחשד הנבדק מיד כחולה סכרת ובדרך כלל נשלח ע"י רופאו לבדיקת מעמס , שבה  מושקה הנבדק  בגלוקוז מומס במים, הנבדק שותה כוס מים שמומסים בה כ – 100 גרם גלוקוז טהור, ונלקחת ממנו דגימת דם לפני שתיית מי הסוכר (  במצב צום ) ודגימת דם שעתיים אחרי שתיית מי הסוכר. אם בבדיקה השנייה ( שעתיים אחרי ) מתגלה רמת סוכר מעל 200mg/dl נחשב הנבדק לחולה בסכרת, אם התוצאה היא פחות  מ – 200mg/dl  הנבדק נחשב לחופשי מהמחלה.

 

לעיתים יש  תסמינים נוספים הנובעים מעודפי גלוקוז בדם והם: השתנת יתר, עייפות יתר, טשטוש ראייה, כפות רגליים שורפות וכואבות, אימפוטנציה, אך לעיתים יותר נדירות מתפתחים גם מצבי חרום אקוטיים מסכני חיים, של 'קטו-אצידוזיס' או חמצת קטותית, אלה האחרונים עלולים להתפתח בעיקר כשלרמות הסוכר הגבוהות מתווספת מחלה אקוטית כגון שפעת חזקה וכיוצ"ב שמעלים את רמת הסוכר בדם עוד יותר, ועלולים במצבים אקוטיים להגיע ל - 500  mg/dl ויותר, בדרך כלל במצבי סוכרת שאיננה מטופלת באינסולין מצבי חרום כאלה הם נדירים והם מצבים מסכני חיים.    

 

אם כן, אם אלה תסמיניה של הסכרת, ברור גם למה היא כל כך מפריעה לרפואה המערבית, ולמה כול רופא מתחיל מתעקש לתת לסוכרתיים טיפול לאיזון רמת הסוכר בדם או במילים אחרות, טיפול להחזרת רמת הסוכר לנורמה שנקבעה ע"י הרפואה המערבית, ( היום הנורמה עפ"י קופות החולים בישראל נעה בין  70-100 mg/dl ). בנוסף לתסמינים לעיל, טוענת הרפואה המערבית שסכרת לא מאוזנת אחראית , לאין ספור סימפטומים או תחלואים  של 3 מערכות עיקריות: מערכת הראייה - העיניים, עד לכדי עיוורון. המערכת הנפרולוגית – כליות, עד לכדי אי ספיקת כליות, והמערכת העצבית הנאורולוגית עד לכדי בעיות עצבוב של כלי דם ושיתוקים.  את הסימפטומים ( התחלואים ) במערכות אלו בהמשך  לסוכרת סוג 2 , מכנה הרפואה המערבית 'סיבוכי סכרת'.

 

כאן עולה השאלה הקשה, האם זה נכון ? הייתכן שעודפי סוכר בדם או סכרת לא "מאוזנת" פוגעת בכול המערכות החשובות האלה ? או שאולי מה שנחשב לרמות סוכר מאוזנות ברוב האוכלוסיה, יכול וצריך להיות שונה באנשים חריגים עם מבנה אישיות מיוחד ? ומה אם זה נכון, האם לא יתכן שהאשמה בגרימת סיבוכי הסכרת, היא דווקא בתרופות הניתנות ע"י הרפואה המערבית בכדי לאזן את הסכרת באותם אנשים חריגים, והן אלה שגורמות לכול הסיבוכים הנ"ל ? האם לא יתכן שגם כאן דיכוי של סימפטומים ( הורדת רמות הסוכר בדם ע"י תרופות ) שמטרתם להגן עלינו, גורם להופעתם של סימפטומים אחרים הרבה יותר חמורים, כמו אלה שמנינו, במערכות אותם הזכרנו לעיל, והאם גם כאן לא יתכן מצב שהגוף ( ה - Vital Foce   )  יוצר את עודפי הסוכר בדם, במטרה לפתור בעיה מרכזית אחרת .

 

בכדי לנסות ולהבין את העניין לעומקו צריך קודם כול להבין מדוע מייצר הגוף עודפי סוכר בדם במקרים מסוימים ובאחרים לא, אך לפני כן, מי זה אמר שרמות סוכר מעל לנורמות שקבעה הרפואה המערבית, אינן תקינות ומזיקות בהכרח, האם למשל, לא יתכן שהמספרים בהם תוחמת הרפואה המערבית את רמת הסוכר הנורמטיבית אינם אלא מספרים בלבד, ושלאנשים שונים במצבי חיים שונים לא רק שיש ערכים שונים של רמת סוכר, אלא שאלה הכרחיים בכדי לקיים את סוג החיים שהם חיים בו.

 

 אפילו הרפואה המערבית מסכימה היום שלמצבי Stress - לחץ ,  יש השפעה רבה על הופעת הסכרת ,  נכון שגם לתורשה ולגניטיקה, אבל הטריגר הוא תמיד מצבי לחץ נפשיים או פיסיים. הסוכר או יחידותיו החד מולקולריות הגלוקוז, הוא הדלק שבאמצעותו יוצר גופנו את האנרגיה,  וכשאנחנו נמצאים בלחץ חייב גופנו לשרוף יותר גלוקוז בכדי להפיק יותר אנרגיה, זוכרים ? מנגנון 'נוס או הילחם' - 'Fight or Flight', כשזה קורה ואנחנו נכנסים ללחץ, מתחילים תאי גופנו לשרוף כמות גדולה של גלוקוז, ולפעמים עד לכדי ירידה אל מתחת לרמה הנורמטיבית, ולכניסה למצב של 'היפוגליקמיה', שהיא מחסור של גלוקוז בדם, מצב מסוכן שיכול ליצור בלבול, חולשה, התעלפות, רעד, רעב חזק.... ועוד. בכדי להימנע ממצב מסוכן זה, מפרק הגוף גליקוגן, ממאגרי סוכר רב מולקולריים בכבד, אותם הוא מפרק לגלוקוז המוזרם ישירות לדם ומשם מוכנס לתאי הגוף באמצעות האינסולין.

 

מה לעשות אך בני האדם אינם זהים במבנה האישיות שלהם וגם לא במבנה הפיסי שלהם, יש רזים ועצבניים, שמנים ונינוחים, כועסים וחרדים, רגישים ומופנמים.... ועוד אחרים עם מבני אישיות שונים זה מזה  או כמו בטרמינולוגיה ההומיאופתית עם 'קונסטיטוציות' שונות. לכול אדם קצב חיים משלו, רגישות משלו ותכונות אופי משלו...לכול התכונות השונות ישנה השפעה גדולה  על תפקודינו ועל בריאותנו ובכלל זה על רמות הסוכר והשומנים בגופנו. למה הדבר דומה, לסוגים שונים של מכוניות שכול אחת מהן עובדת על "טורים" שונים.   

 

 כשאנחנו מכל סיבה שהיא נמצאים  בלחץ נפשי או פיסי מתמשך רוב שעות היממה, מתחיל הגוף לייצר עודפי גלוקוז  בדם ובכדי שהגלוקוז יהיה זמין בכל עת לאספקת אנרגיה לתאים, הוא גם  ישמור על רמת הגלוקוז הגבוהה בדם, זאת בכדי שלא יהיה תלוי בפרוק גליקוגן מיידי במצבי חירום, שמתבטאים בצריכה גבוהה של גלוקוז לייצור אנרגית החיים המתוחים. כשזה קורה מתחילה "מחלת  הסכרת" כפי שהיא מוגדרת ע"י הרפואה המערבית. 

 

כשרופא המשפחה מזהה בבדיקות הדם רמת סוכר גבוהה אצל  נבדק כלשהו, הוא בדרך כלל  רושם לו מיד תרופה להורדת רמת הסוכר וכמובן מכניס את הנבדק למשטר דיאטטי שכולל התנזרות כמעט מוחלטת של מזון המכיל סוכרים והורדה דרסטית של צריכת שומנים רווים בעיקר מהחי, שכן בדרך כלל מלווה הסכרת בעליית הרמות של שומני הדם. מה קורה כשהנבדק "המאובחן" מתחיל בצריכת תרופות מערביות להורדת רמת הסוכר ?? הרי אמרנו שהגוף מייצר עודפי סוכר אצל אנשים לחוצים פיסית או נפשית במטרה לספק את הדלק הנדרש ליצור האנרגיה הרבה הנדרשת אצל אנשים כאלה, עם קונסטיטוציה לחוצה... ואם אנשים אלו מתחילים לקחת תרופות להורדת רמת הגלוקוז בדם, הגוף מגיב מייד בפירוק נוסף של גליקוגן והעלאת רמת הגלוקוז מחדש, ואם הגוף מתקשה להתחרות בפעילותן של התרופות המערביות, הוא יתחכם ויקשה על עודפי האינסולין שהתרופות הזרימו לדם, לפתוח את מעברי התאים ויצור מצב של אי סבילות לאינסולין ואח"כ יעבור ליצירת סימפטומים הרבה יותר קשים במטרה להתריע באלפי נוריות אזהרה שהמצב לא טוב ושהטיפול לא נכון, כי הוא לא מתבצע בשורש הבעיה - בלחצים הפיסיים או הנפשיים.

    

הסכרת בדרך כלל מלווה בהיפרליפידמיה רמות גבוהות של שומנים בדם ולרוב גם בלחץ דם גבוה. מקורו של לחץ הדם הגבוה יכול להיות מוסבר בפשטות כפועל יוצא של הלחצים הנפשיים או הפיסיים בהם מצוי גופו של החולה, לחצים שיצרו גם את הסכרת כאמור. עודפי השומנים בגוף בעיקר הכולסטרול מוסברים ברמות החמצון הגבוהות בגופו של האדם השרוי ב – Stress , לאדם כזה יהיו תמיד רמות גבוהות של רדיקליים חופשיים המחמצנים את תאי הגוף והורסים אותם במהירות מואצת, וזאת הסיבה שהגוף מייצר הרבה כולסטרול שתפקידו לבנות תאי גוף חדשים בקצב מואץ כתחליף לאלה שנהרסו.

 

עכשיו כשאנו מבינים שרמות הגלוקוז והכולסטרול הגבוהות בדמם של "חולי הסוכרת" נובעות בעצם מהדרך שבה מנסה גופנו לפצות על שריפה מהירה של גלוקוז כתוצאה מ -Stress  יתר מחד, ורמת כולסטרול גבוהה, שנוצרה בכדי לבנות במהירות תאים שנהרסו כתוצאה מרמות גבוהות של רדיקליים חופשיים  ופועל יוצא של חמצון יתר, מאידך. נשאלת השאלה, האם זה צעד נכון להקטין את רמות הגלוקוז והכולסטרול באמצעות תרופות מערביות רבות עוצמה ? האם זה מהלך נכון לדכא את הסימפטומים האלה שמטרתם לרפא אותנו או לפחות לשמור על איזון שמאפשר חיים רגילים בגופנו ??

 

 

והתשובה היא, בוודאי שלא !! התרופות שמקטינות את רמות הגלוקוז והכולסטרול בגופנו בעצם מדכאות "סימפטומים" שנראים רק בבדיקות דם . אבל כבר אמרנו שדיכוי סימפטומים מוביל את 'כוח החיים' שלנו לייצר סימפטומים חלופיים הרבה יותר מורבידיים ( מחלתיים ). האם לא כך נוצרים כול סיבוכי הסכרת, מהרטינופתיה ( פגיעה ברשתית העין עד לעוורון ) דרך הנפרופתיה, פגיעה בכליות ובמערכת סילוק הרעלים מגופנו ועד לניאורופתיה, פגיעה במערכת העצבים שלנו וכמובן גם כול יתר הסימפטומים המתלווים לסכרת קשה כגון : שכיחות גבוהה של התקפי לב, טרשת עורקים מואצת, פצעים שאינם מתרפאים ויוצרים נמק וכריתת גפיים. 

 

אז מה צריך לעשות כשיש רמות גבוהות של גלוקוז וכולסטרול בדם ? קודם כול לא להעמיס על המערכות מעבר לעומס הקיים  דהיינו להימנע מלחצים נפשיים וגופניים עד כמה שאפשר, לחץ גופני נוצר למשל כשאנחנו שמנים מדי עם הרבה עודף משקל או כשאנחנו עוברים טראומות פיסיות כגון : פגיעות גוף קשות או מחלות קשות כגון דלקות אקוטיות וחריפות. לחצים נפשיים יכולים גם הם לשמש טריגר להיווצרותה של סכרת וגם מהם צריך להימנע או לעבוד על חוויות החיים שלנו ועל תפיסת עולמנו, להביא למצב שבו יתרגם מוחנו את המתרחש בחיינו בפרופורציות הנכונות, כך שלעולם לא נראה בכול כלבלב נובח חיית טרף מסוכנת.

 

ואם קשה לנו לכפות על עצמנו נורמות חיים נכונות ומחשבות בריאות כך שנצליח לחיות כאן ועכשיו בבריאות טובה, כדאי לנו לשקול טיפול הומיאופתי אצל הומיאופת מוסמך וראוי.  

 

 

 

כותב - חיים שטיינברגר - הומאופת קלאסי, חבר באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. משתתף קבוע בסמינרים של גדולי ההומיאופתיה בעולם, הנערכים בתל-השומר מעת לעת.מקיים קליניקה בנהריה, ומקבל פציינטים גם ב'במרכז אדיב' רמת החייל הנחושת 2 תל-אביב www.homeopathy-1.co.il.

 

אין לראות בתוכנו של אתר זה או בתוכנם של הכתבות המופיעות בו, תחליף לטיפול רפואי קונבנציונלי או הומיאופתי או המלצה לדרך טיפול או למניעת טיפול קיים קונבנציונלי או הומיאופתי. טיפול עצמי על בסיס תוכנו של האתר או כתבותיו יהיה על אחריותו הבלעדית של הקורא המטפל.