|
כללי
הרפואה המערבית מגדירה עצירות, כמצב שבו יש עד 3 'יציאות' לשבוע. ככל שמספר היציאות קטן ממספר זה, העצירות חמורה יותר, והקושי המתלווה ליציאות הולך וגובר. כ – 20% מכלל אוכלוסיית העולם סובלים מעצירות. מספר הנשים הסובלות מעצירות גבוה בהרבה ממספר הגברים.
העצירות היא לפעמים הסיבה העיקרית לבעיות בריאות קשות כגון: פריחות ונגעים עוריים מסוגים שונים, החל מהאקזמה ועד לפסוריאזיס, תחושת מלאות ונפיחות בבטן, ואפילו הרעלות סיסטמיות ( של הגוף כולו ). לא כולם מבינים את הנחיצות בפינוי מסודר ויומיומי של הצואה, ולפעמים יכולים לעבור ימים רבים ללא "התפנות" מבלי שנייחס לכך את החשיבות הראויה, זה קורה בעיקר כשאנחנו צעירים ולא מייחסים לעצירות חשיבות רבה.
תפקידיה של מערכת העיכול שלנו הם:
1. לפרק את המזון למרכיביו, ע"י טחינתו בפה ובקיבה, ובאמצעות חומצות ואנזימי עיכול רבי עצמה.
2. לספוח אל מערכת הדם שלנו את המרכיבים המולקולאריים המזינים הדרושים כגון: פחמימות, חלבונים, שומנים וויטמינים שונים.
3. לנטרל רעלים שונים המצויים במזון, באמצעות ביה"ח הכימי שלנו, הוא הכבד.
4. להפריש את שאריות המזון שלא עוכל החוצה אל מחוץ לגופנו, ע"י הנעתו, מהקיבה דרך המעי הדק, אל המעי הגס וממנו לרקטום והחוצה .
הסיבות לעצירות
מרבית מקרי העצירות, נוצרים כתוצאה מפריסטלטיקה לקויה. הפריסטלטיקה היא מנגנון בו משתמש גופנו בכדי להניע את גושי המזון והצואה אל עבר קצהו הסופי של צינור העיכול, הפריסטלטיקה נוצרת מהתכווצויות והרפיות, בלתי רצוניות של השריר החלק בדופן המעיים, ההתכווצויות נעשות במקטעים, כך שקטע אחד מתכווץ והבא אחריו מתרחב בכדי לקלוט את גוש המזון שנדחף אליו, וכך הלאה בתנועות גליות. הפריסטלטיקה מתרחשת לאורכו של כל צינור העיכול, מהוושט ועד לאנוס ( פי הטבעת ).
כמובן שישנן סיבות נוספות לעצירות, כמו עצירות חסימתית, כתוצאה מגידול בדופן הפנימית של המעי, גידול שפיר או ממאיר, עצירות כזאת מתאפיינת בדרך כלל בהתקפי שלשולים, האדם סובל מעצירות של 3 ימים לדוגמא, ואז לפתע פתאום מתחילים שלשולים. למה זה קורה ? כי הצואה נתקעת במחסום הגידולי, אבל הפריסטלטיקה קיימת והיא ממשיכה לדחוף את גושי הצואה, מבלי להתחשב במחסום הגידולי, עד שלבסוף מתרחב המעי בקטע החסום, עד לכדי כך שהצואה נדחפת קדימה אל עבר הרקטום מבלי לעבור תהליך של ספיחת נוזלים כנדרש, וכך נוצר השלשול.
מה גורם לפריסטלטיקה לקויה ?
הגורם העיקרי הוא מזון מתועש, דל בסיבים תזונתיים, כגון: קמח לבן, לחם לבן, מוצרי מאפה מקמח לבן. אם נחליף את הקמח הלבן, בדיאטה שלנו, לקמח מלא נצעד צעד גדול קדימה לעבר הדברת העצירות. גורם נוסף לפריסטלטיקה לקויה, הוא דיאטה לא מאוזנת, שאינה כוללת פירות וירקות שהם מזונות עשירים בסיבי תזונה. צריכה יומיומית של סיבים תזונתיים הכרחית לפעילות מעיים תקינה. גורם אחר שאינו קשור לדיאטה, הוא חוסר פעילות גופנית. פעילות גופנית ממריצה את תנועתיות המעיים ומביאה ל'יציאות' מוגברות.
גם שימוש ממושך בתרופות קונבנציונליות למניעת עצירות, כמו תרופות מנגזרת ה'לקסטיב - Laxative ', יוצרות בשימוש מוגזם עצירות ותלות בתרופה, כי זהו חומר משלשל, שנטילה מוגברת שלו מאפשרת לגוף להשתחרר מהצואה התקועה, ללא צורך בפריסטלטיקה טבעית, וכשזה נעשה פעמים רבות הגוף מוותר על המנגנון החיוני הזה של תנועתיות המעיים.
גם התאפקות רצונית חוזרת ונשנית, יוצרת עצירות, כי כשאנחנו מדכאים את הדחף ל'צאת', נפסקת הפריסטלטיקה, והצואה נשארת תקועה ברקטום ( החלחולת ). אם עושים את זה פעמים רבות מסיבות שונות כגון: אי יכולת להתפנות בשרותים זרים, שאינם בבית , או אי יכולת להתפנות בשרותים מלוכלכים ומזוהמים..... מתרחב הרקטום והמעי הגס עד לכדי יצירת כיסים במעי הקרויים דיוורטיקולוזיס, כיסים שעלולים להזדהם וליצור דלקות , ובמקרים קיצוניים לגרום להתנקבות של המעי.
צואה קשה
כשישנה פריסטלטיקה לקויה, המזון מתעכב זמן רב בחלקיו השונים של המעי הדק ובסופו של דבר עובר למעי הגס, בשלב זה עבר כבר המזון כמעט את כל תהליכי הספיחה של המרכיבים החיוניים
אל מערכת הדם, ועכשיו מתחיל תהליך ספיחת הנוזלים, ודייסת המזון מתחילה להתקשות ולהפוך לאט לאט לגושי צואה. ככל שעובר זמן רב יותר בו מתעכבים גושי הצואה במעי הגס וברקטום, כך הם מתקשים יותר, עד שלבסוף הופכים קשים כמעט כמו אבן. מצב זה מחמיר עוד יותר את התנועתיות של הצואה ונדרש דחף חזק מאד, ומאמצים מרובים בכדי לפלוט את הגושים החוצה.
יש לא מעט בני אדם שסובלים מעצירות על אף שהצואה מגיעה אל הרקטום כשהיא רכה ולפעמים חצי נוזלית, מצב זה יכול להתקיים אצל כאלה שמנגנון הפריסטלטיקה ומנגנון ספיחת הנוזלים במעי הגס אינם פועלים כראוי , או במקרים אחרים של חסימות במעי.
ההומאופתיה והעצירות
הרבה תרופות הומיאופתיות יכולות לרפא עצירות ובלבד שלתרופה ההומאופתית תהיה התאמה מכסימלית למאפייניו של המטופל/החולה. תרופה כמו 'Calcarea Carbonica' מאד מתאימה לטיפול בעצירות אצל אנשים עקשניים, בדרך כלל שמנים, שיש להם פחדים רבים, שמזיעים בלילה בעורפם, ושיש להם תאווה לביצים. תרופה כמו 'Sepia' שעשויה מהדיו שהדיונון מפריש במנוסתו, מתאימה לטיפול בעצירות אצל כאלה ( בדרך כלל נשים ) , שיש להן בעיות הורמונאליות רבות, שיש להן אמביוולנטיות בין המשפחה ( הילדים ) והעבודה, שנוטות להתעלף מעת לעת, שהשלייה נתקעת ברחם אחרי הלידה ... ועוד.
נא לא לנסות שימוש עצמי במידע זה, שימוש עצמי יהיה על אחריותו הבלעדית של המשתמש.
היתרון בטיפול הומאופתי אל מול הטיפולים הקונבנציונליים בעצירות, הוא בכך שההומיאופתיה מדרבנת את כוחות הריפוי של הגוף לפתור את הבעיה , ומשתמשת אך ורק בתרופות טבעיות שבשימוש נכון אין להן תופעות לוואי, ואילו הרפואה הקונבנציונלית משתמשת בתרופות כימיות ובמקרה הזה במשלשלים, שגורמים לתלות בתרופה ולהתפתחותם של סימפטומים חדשים שהמטופל לא סבל מהם קודם.
אין לעשות שימוש מסחרי בכתבות המופיעות באתר זה וכמו כן אין להפיץ אותן בתמורה או שלא בתמורה, ללא אישור בכתב ממחבר הכתבות באתר זה ובכך לפגוע בזכויות היוצרים של מחבר הכתבות הנ"ל.
העתקת התוכן של כתבות אלה ללא ציון מפורש של שמו של מחבר הכתבה או השמטת שמו במכוון , אסורה בתכלית.
כמו כן אין לעשות שימוש בכתבות אלה למצגות או להרצאות שבהם נמחק או נשמט במכוון או שלא במכוון, שמו של מחבר הכתבה,פעולות כנ"ל עלולות לגרור תביעה משפטית בגין ניצול לא חוקי של קניין רוחני.
כותב - חיים שטיינברגר : הומאופת קלאסי, חבר באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. משתתף קבוע בסמינרים של גדולי ההומיאופתיה בעולם, הנערכים בתל-השומר מעת לעת. www.homeopathy-1.co.il
אין לראות בתוכנו של אתר זה או בתוכנם של הכתבות המופיעות בו, תחליף לטיפול רפואי קונבנציונלי או הומיאופתי או המלצה לדרך טיפול או למניעת טיפול קיים קונבנציונלי או הומיאופתי. טיפול עצמי על בסיס תוכנו של האתר או כתבותיו יהיה על אחריותו הבלעדית של הקורא המטפל.
|
