לאחר שנעדר מעיירת הולדתו שנים רבות, שב עגנון לבקרה בקיץ 1930. שבעת ימי שהותו בה הולידו את הרומן הגדול אורח נטה ללון. האורח, בן דמותו של הסופר, עושה בשבוש (היא בוצ'אץ') כמעט שנה, והוא עֵד להתפוררותה ולחורבנה של יהדות גליציה בעולם החדש שלאחר מלחמת העולם הראשונה. חלפו עברו הימים שבהם התנהלו החיים בהשקט ובביטחון בצל מלכות החסד של קיסר אוסטריה. רבים נהרגו או נפצעו במלחמה, אחרים נעקרו או היגרו, האוכלוסייה התרוששה, נגרם הרס רב, משפחות שלמות התפוררו, ואלה שנותרו אינם הולכים עוד בדרך אבותיהם. תיאורי העולם שחרב הם כמו פרקי איוב של ימינו.
ספר זה כמו ניבא את שואת יהודי אירופה, ותהודתו בעולם תרמה לזכייתו של ש"י עגנון בפרס נובל לספרות.
ש"י עגנון חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
מן הביקורת
"ספר הסוחף את הקורא, כמעט בריחוף, אל אקלים רוחני, באמצעות לשון ייחודית, בלתי ניתנת לחיקוי, עשירה ברוח המקרא והאגדה, המבטאת הכלאה מופלאה בין לשון הלוחות של אבותינו הקדמונים ללשונם הענייה, ולפעמים אנורקטית של יורשיהם הננסיים."
מתוך ריאיון של יואב בירנברג עם דן-בניה סרי, ידיעות אחרונות