כרך זה מכיל את הסיפורים "הנדח", "והיה העקוב למישור" ו"בלבב ימים", ואת קובצי הסיפורים "תכריך של סיפורים", "באהל ביתי", "דורות עולמים", "סיפורים של שבת", "פולין / סיפורי אגדות" ו"סיפורים נאים של ארץ ישראל".
בין הסיפורים ימצא הקורא את "עגונות", סיפור הבכורה הארץ־ישראלי של עגנון בן העשרים ואחת, שממנו גזר שמואל יוסף טשאטשקיס את שם העט שהפך לשמו, ובו ראה את תחילת דרכו האמיתית כסופר; ואת "והיה העקוב למישור" שראה אור לראשונה על־ידי י"ח ברנר.
הסיפור החותם את הכרך, "בלבב ימים", הוא שילוב של היסטוריה ופולקלור. עגנון מגולל בו את סיפורם של "הנלבבים", עולי עירו בוצ'אץ', יראי השמים, שעזבו את ביתם ואת כל אשר להם בשל דבקותם ברעיון קדושתה של ארץ־ישראל, ומתוך הכרה שהעלייה לארץ שקולה כנגד כל המצוות.

ש"י עגנון חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.